מידע כללי:

נולד בשנת 1928 בקיבוץ קבוצת גבע בשם ידידיה מנוסוביץ. התחנך בקיבוץ. בשנת 1946 עזב את הקיבוץ והיה מדריך מטעם הנוער העובד בהרצליה. ב־1947 התגייס לפלמ"ח.
שירת בגדוד של חטיבת הנגב תחת פיקודו של חיים בר־לב ולחם באיזור קיבוץ ניר עם. במלחמת העצמאות היה שותף לכיבוש צפת, אשקלון והגנה על קיבוץ נגבה.
לאחר השחרור, למד ספרות באוניברסיטה העברית בירושלים. בשנת 1953, היה ממייסדי תופעת התרמילאות בארץ כאשר יצא למסע במקסיקו, ארה"ב וקנדה עם מכונית שקנה ב80 דולר בלבד. הוא הרבה לנדוד בעולם, בעיקר למקומות אקזוטיים. עבד ככתב צבאי של האו"ם ונסע למסע במזרח במסגרת עבודתו.

פרסם פזמונים רבים ושירים שהפכו ללהיטים כמו "לי ולך", "מי שחלם", "בת 60" שכתב ללהקת הגבעתרון לכבוד 60 שנה לקיבוץ גבע. בסוף שנות הארבעים היה לו מדור פזמונים קבוע בשם "חמש אל החומש" בעיתון דבר. בנוסף, ערך מדור בדיחות במקומונים בשם "בדיחמין לשבת" שלאחר מכן כונסו בשלושה ספרים. בשנים 2000-1962 כתב טור סאטירי בחרוזים בנושאי אקטואליה בידיעות אחרונות. בשנות ה־70 כתב יחד עם רעייתו הציירת צילה מנוסי, אותה פגש בעת מסעו בארה"ב, את המדור "הלוח הכפול" בידיעות אחרונות, בו הוא כתב והיא איירה קריקטורות. החל משנת 2001 כתב את המדור היומי "לגבי דידי מנוסי" בעיתון מעריב.

הכניס לשפה העברית את המילים "מחזמר", "מדרחוב", "חמשיר". סמלו המסחרי היה כובע קסקט וסיגר בפה. היו לו 3 ילדים, ביניהם ניר שחזר בתשובה והפך להיות רב בחב"ד, הכותב ונותן הרצאות על יהדות.

פרסם למעלה מ־25 ספרים: ספרים הומוריסטיים לרוב, ספרי בדיחות, ספרי טיולים, ספרי שירה וחמשירים וכו', וערך סדרה של ספרי נסיעות וטיולים בהוצאת כנרת.
בשנת 1995 זכה בפרס אקו"ם על מפעל חיים בתחום הכתיבה ובשנת 2000 זכה לאות יקיר העיר רמת גן, בה התגורר.

נפטר בשנת 2013, בגיל 85, לאחר מאבק בן 7 שנים במחלת הפרקינסון בה חלה ונטמן בקיבוץ קבוצת גבע.
 

תפקידים נוספים:
 

- מדריך מטעם הנוער העובד והלומד בהרצליה

- לוחם בפלמ"ח

- בעל מדור פזמוני קבוע בשם "חמש אלה החומש" בעיתון דבר

- עורך מדור בדיחות בשם "בדיחמין לשבת" במקומונים

- ממייסדי תופעת התרמילאות בארץ

- כתב צבאי של האו"ם

- פזמונאי

- בעל טור סאטירי בחרוזים בנושא אקטואליה בידיעות אחרונות (2000-1962)

- בעל מדור, יחד עם אשתו צילה, בשם "הלוח הכפול" בידיעות אחרונות

- בעל מדור יומי בשם "לגבי דידי מנוסי" בעיתון מעריב

- עורך שירונים, ספרי תיירות

זכיות ופרסים:

- פרס אקו"ם על מפעל חיים בתחום הכתיבה (1995)

- יקיר העיר רמת גן (2000)

קישורים:

- "הסאטיריקן דידי מנוסי הלך לעולמו", מאת מערכת YNET

- "דידי מנוסי הלך לעולמו", מאת דוד ורטהיים ונועה הרשקוביץ, וואלה

- "דידי מנוסי הובא למנוחות", מאת נועה הרשקוביץ, וואלה

- "הסטיריקן דידי מנוסי הלך לעולמו", מאת מערכת ישראל היום

- "הפזמונאי, העיתונאי והסאטיריקן דידי מנוסי מת בגיל 85", מאת עופר אדרת, הארץ

- "דידי מנוסי נפטר בגיל 85", מאת מערכת Afterlife

- "על דידי מנוסי ז'ל", מאת יהודה דרורי, NEWS1 מחלקה ראשונה

- "אני לא רוצה למות", מאת חן קוטס־בר, NRG

- "מי שחלם", מאת אבי קורן, מעריב אונליין

- "מי שחלם, פרידה מאבא דידי מנוסי", מאת ניר מנוסי, YNET

- "החברים של דידי מנוסי", מאת רוביק רוזנטל, הזירה הלשונית

- "דידי מנוסי: מי שלחם ומי שחלם", מאת יעקב בר־און, מגפון

- "דידי מנוסי: למי לא נשאר שום חלום", מאת עופרה עופר־אורן, הבלוג סופרת ספרים

- ראיון משותף של דידי מנוסי ובנו ניר מנוסי יחד עם יצחק הורוויץ, הקול היהודי

- דידי מנוסי בתכנית "לגעת ברוח" עם יואב גינאי, כאן 11, תאגיד השידור הישראלי

- צילה ודידי מנוסי עם בנם ניר בתכנית "חשבון נפש", מחלקת מורשת, ערוץ 1

- דידי מנוסי בתכנית "מוצ'ש", יוני 1992

- ערב הוקרה לדידי מנוסי "שירים הם חברים", ENG TV

- פלייליסט של השירים היפים שכתב דידי מנוסי, יוטיוב

- קלטת הדרכה של תנובה ל"אירוח עם גבינות" בהנחיית דידי מנוסי, תחילת שנות התשעים

- דידי מנוסי בתכנית "איזה קטע" בהנחיית נתן דטנר,ערוץ 1

מידע נוסף:

- דידי מנוסי בוויקיפדיה

- דידי מנוסי בלקסיקון הספרות העברית החדשה

- דידי מנוסי באתר מוזיאון הפלמ"ח

- דידי מנוסי בדף ההנצחה של קיבוץ קבוצת גבע

הספרים של דידי מנוסי:‏
(29 ספרים)