מידע כללי:

נולדה בלודז', פולין בשנת 1929. הייתה חברת אגודת הסופרים העברים בישראל.

כשהייתה בת עשר בלבד, ב־1939 עם פלישתה של גרמניה לפולין, הוחרמה דירתם ואייזן ומשפחתה עברו לדירה באזור ששנה מאוחר יותר נכלל בגטו לודז' שהוקף בגדרות תיל. בגטו חיה המשפחה בחדר אחד עם דודתה ובתה. אחיה הבכור נפטר מרעב ובריאותה של אמה התערערה גם כן. בתקופה זו עבדה אייזן במפעל לפרחים מלאכותיים כדי לעזור בקיום משפחתה בתנאים הקשים. בספטמבר 1942 נלקחה אמה לחלמנו עם ילדים, זקנים וחולים נוספים. אסתר עצמה חלתה בטיפוס אך הצליחה להחלים וחזרה לעבודתה.

בסוף אוגוסט 1944 חוסל הגטו ואייזן ואביה נשלחו למחנה הריכוז וההשמדה אושוויץ. בהגיעם לרציף הופרדו בסלקציה שנערכה במקום. 10 ימים לאחר הגיעה למחנה נשלחה לעבודה בבומליץ. חודש לאחר מכן נשלחה לברגן־בלזן ולאחר חודש נוסף לאלסניג, שבו עבדה עד אפריל 1945.

עם התקרבות בעלות הברית לאזור העבירו הגרמנים את כל האסירות ברכבות, ללא מזון ומים, למקומות אחרים בגרמניה. הרכבת שבה שהתה אייזן הופצצה, רבים נהרגו בהפצצה ורק היא וכמה אסירות הצליחו להימלט אל היער. אלה שלא הצליחו להימלט רוכזו ונשרפו על ידי הגרמנים במבנה סמוך שהוצת על יושביו, במה שנודע בתור פוגרום קיילצה.

בתום מלחמת העולם שבה אייזן לפולין וחיפשה את אביה, אך לא מצאה מידע על אודותיו עד סוף ימיה ובעצם לא ידעה מה עלה בגורלו. במחנה העקורים שהוקם בברגן־בלזן הכירה את יעקב (קובה) והם נישאו במקום ולאחר מכן עלו לארץ יחדיו. קובה לחם ונפל במלחמת השחרור ואייזן נשארה שוב בגפה.

אייזן נישאה שוב לרומק, ידיד נעוריה מלודז', ונולדו להם שלושה ילדים.

אייזן למדה פיסול אצל רודולף להמן, ובמהלך השנים הוצגו פסליה במוזאונים ובתערוכות בארץ ובעולם. גם כיום מוצגות יצירותיה במקומות שונים, בהם מוזאון ישראל. בשנים 1977-1990 יצרה שש אנדרטאות לזכר קהילות יהודיות מפולין שהוכחדו בשואה, בין השאר לזכר הקהילה בלודז'. חמש מהן ניצבות בבית העלמין בחולון והשישית ממוקמת בכפר סבא. נוסף על כך, עסקה גם בציור ובכתיבה. לימים אמרה שהעיסוק בכך עוזר לה לא לחשוב על כל שעברה בחייה.

בספרה "אמי תפרה כוכבים" מספרת אייזן על שנות ההתבגרות בצל השואה ועל חיי היום־יום בגטו. שירים וסיפורים פרי עטה פורסמו בכתבי עת ובאסופות שירה וספרות. אייזן הייתה חברה פעילה באגודת הסופרים העברים בישראל ומילאה בה תפקידים מספר.

ב־2004 השיאה משואה בטקס המשואות המרכזי של יום הזיכרון לשואה ולגבורה ביד ושם.

ב־2006 זכתה בפרס היצירה הספרותית על שם ראש הממשלה לוי אשכול.

הלכה לעולמה ב־2014 והיא בת 85. נקברה בבית העלמין ירקון.

תפקידים:

- סגן יו"ר אגודת הסופרים העברים בישראל

- יו"ר ועדת האירועים של בית הסופר בתל אביב.

זכיות ופרסים:

- פרס היצירה הספרותית על שם לוי אשכול ה'תשס"ו (2006)

- ממדליקי המשואות ביום הזיכרון לשואה ולגבורה ה'תשס"ד (2004)

קישורים:

- "נפרדים מאסתר אייזן" מאת הרצל חקק, News1 מחלקה ראשונה

- "אחרי מות ו כתבה כדי לא לתת למחשבות לחפור בנשמה" מאת עופר אדרת, הארץ

מידע נוסף:

- אסתר אייזן בלקסיקון הספרות העברית החדשה

- אסתר אייזן באתר יד ושם

- אסתר אייזן באתר אגודת הסופרים העברים בישראל

- לשרוד את השואה: סיפורה של אסתר אייזן

הספרים של אסתר אייזן:‏
(7 ספרים)

(שירה, פרוזה, אוטוביוגרפיה, שואה)

תאריך עדכון אחרון: 26.6.2019