שדרנית
רדיו, סופרת ילדים, מחזאית
מידע כללי:
נולדה בשנת 1964 בנתניה בשם אורנה כשר
לפרופסור להיסטוריה אריה כשר. בצבא שירתה בגלי צה"ל כקריינית רדיו, שם צברה
ניסיון ברדיו. לאחר השחרור למדה בחוג לתיאטרון באוניברסיטת תל־אביב. בשנים
1996-1990 הגישה ברדיו את "תכנית 10" ברשת ג של קול ישראל, בשנים 2004-1998
הגישה את התכנית "שעה ישראלית" ברשת ג וגם הייתה עורכת ברשת ב. בשנת 2008
שידרה עם יובל גנור את התכנית "יש מצב" ברשת ב. בשנת 2005 אובחנה כחולה
בסרטן השד בשלב מתקדם, אושפזה באיכילוב לחצי שנה והמשיכה לשדר ברשת ג היישר
מבית החולים.
בשנת 1985 נישאה לעיתונאי יותם יקיר ומאחר
שלא הצליחו להביא ילדים לעולם עברה טיפולי הפריה אינטנסיביים, שעודדו ככל
הנראה את התפתחות הסרטן בגופה. לבסוף, בשנת 1995 אימצו תינוקת. בשנת 2002,
השנה שבה התגרשה, כתבה את ספר הילדים העולם שבקצה החוט העוסק במוות במשפחה
וכן ספר ילדים נוסף, "איך נרקם סיפור אהבה" בנושא אימוץ, ופנתה להוצאות
ספרים רבות כדי להוציאו אך סורבה בטענה שאוכלוסיית הקוראים קטנה מדי. לאחר
אחת־עשרה שנות מאבק הצליחה להוציא את הספר בהוצאת יסוד.
הייתה מחזאית וכתבה מחזה בשם גילי המבוסס
על ספרה של בד"ר הניה שנון קליין, הספר של גילי, בכיכובה של חברתה השחקנית
שרית וינו־גלעד, שניהלה איתה מאבק מול המערכת הרפואית שלטענתן אינה מיידעת
נשים שעוברות טיפולי פוריות על הקשר בין הטיפולים לבין התפתחות מחלת הסרטן.
נפטרה בגיל 44 לאחר מאבק בסרטן השד ונטמנה
בצור משה.
תפקידים נוספים:
- מגישת תכנית
רדיו "תכנית 10" ברשת ג' של קול ישראל (1996-1990)
- מגישת תכנית
רדיו "שעה ישראלית" ברשת ג' של קול ישראל (2004-1998)
- עורכת ברשת ב'
- מגישת תכנית
רדיו "יש מצב" ברשת ב' יחד עם יובל גנור (2008)
- מחזאית. כתבה
מחזה "גילי" שהועלה להצגת יחיד בכיכובה של השחקנית שרית וינו־גלעד
זכיות ופרסים:
- פרס "מנהל
הרדיו" על פועלה כשדרנית רשת ג', ועורכת ברשת ב' (2005)
- מקום ראשון
בתחרות "תיאטרונטו" על המחזה "גילי" (2005)
קישורים:
-
"נפטרה השדרנית אורנה יקיר", מאת מירב קריסטל,
YNET
-
"אורנה יקיר:מסיבת פיג'מות באונקולוגית א'" , מאת דורית קרן צבי, הארץ
-
ביקורת על הספר "איך נרקם סיפור אהבה" מאת יעל דר
-
ביקורת על הספר "איך נרקם סיפור אהבה" מאת רומי (ילדה)
מידע נוסף:
-
אורנה
יקיר בוויקיפדיה
-
אורנה יקיר בלקסיקון הספרות העברית החדשה
|