מידע כללי:

נולדה בשנת 1926 בקיבוץ עין חרוד להורים עולים מאוקראינה ומבולגריה שהיו חלק ממייסדי הקיבוץ. גדלה והתחנכה בתל־אביב. בנעוריה הייתה חברה בתנועת הנוער "השומר הצעיר", וסיפורה הראשון התפרסם בעיתון התנועה. הייתה חברה בארגון "ההגנה". סיימה תיכון בגימנסיה הרצליה בתל־אביב. במלחמת העצמאות הצטרפה לחטיבת הנגב של הפלמ"ח ושירתה כאלחוטאית וקשרית והשתתפה במבצע "יואב" לכיבוש באר שבע, מבצע "חורב" ומבצע "עובדה" שבו שיגרה בכתב ידה את המברק המפורסם על כיבוש אילת.

לאחר המלחמה המשיכה את התואר שהתחילה והפסיקה בשל המלחמה, תואר בפקולטה למדעי הרוח בלשון עברית, מקרא, ספרות עברית וספרנות באוניברסיטה העברית בירושלים. שימשה מורה בכפר הנוער בן־שמן ובשנת 1950 נסעה ללונדון, שם עבדה כמזכירה בפדרציה הציונית, ולאחר מכן בשגרירות ישראל ובבי־בי־סי. בזמנה הפנוי למדה אמנות. שם גם הכירה את בעלה והתחתנה ועברה איתו ועם בתם שרק נולדה לשווייץ, שם נולד בנם השני. בשנת 1958 חזרו לישראל, והתגוררו בתל־אביב.

כשחזרה עבדה כמורה פרטית לאנגלית וכספרנית אקדמית בספרייה המרכזית של אוניברסיטת תל־אביב ובמכון הנפט.

החל בשנת 1981 ניהלה והנחתה סדנאות לכתיבה יצירתית באוניברסיטת תל־אביב, האוניברסיטה הפתוחה, בית אריאלה, בית הסופר ועוד.

קיבלה תואר שני בהצטיינות בספרנות מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים, ובשנת 2006 קיבלה תואר ד"ר לשם כבוד בפילוסופיה מטעם אוניברסיטת תל־אביב.

זכתה בפרסים החשובים ביותר בספרות בישראל: פרס ישראל לספרות, פרס נשיא המדינה, פרס היצירה של ראש הממשלה, פרס ביאליק, פרס ברנר ועוד.

סיפוריה נלמדו בחוגים לספרות, והיא הוזמנה להרצאות רבות כסופרת אורחת בארץ ובחו"ל. ארכיונה מופקד במחלקת הארכיונים בספרייה הלאומית בירושלים.

נפטרה בשנת 2019 בגיל 93.

 
תפקידים נוספים:

- מורה בכפר הנוער בן־שמן

- מזכירה במחלקה לעברית של הפדרציה הציונית בלונדון

- מזכירה בשגרירות ישראל בלונדון

- מזכירה ב־BBC בלונדון

- לוחמת בפלמ"ח

- מורה פרטית לאנגלית

- ספרנית אקדמית בספרייה המרכזית באוניברסיטת תל־אביב

- ספרנית במכון הנפט

- מנהלת ומנחת סדנאות לכתיבה יצירתית באוניברסיטת תל־אביב, באוניברסיטה הפתוחה, בית אריאלה, בית הסופר וכו'

- חברה במועצה לספריות הציבוריות של משרד החינוך והתרבות

- חברה בוועד המרכזי של פא"ן ישראל

- חברה בוועד המרכזי של אגודת הסופרים

- חברה בוועד הנאמנים של קרן פרס היצירה של ראש הממשלה

- חברה בוועדת הספרות במועצה לאמנויות של עיריית תל־אביב־יפו

זכיות ופרסים:

- פרס בני ברית לספרנות (1964)

- פרס אמות לסיפור הקצר (1964)

- פרס טיינברג (איש ציריך) לסיפור הקצר (1967)

- פרס היצירה של ראש הממשלה לסופרים ומשוררים (1971, 1980, 1993)

- פרס אריכא לסיפור הקצר (1981)

- פרס ברנר (1985)

- פרס ברטה וישראל ניומן מטעם אוניברסיטת בר־אילן (1990)

- פרס ביאליק לספרות יפה מטעם עיריית תל־אביב (1994)

- פרס אקו"ם ליצירה עיונית בספרות (1995)

- פרס נשיא המדינה לספרות (1997)

- פרס ישראל לספרות (2000)

- תואר דוקטור לשם כבוד לפילוסופיה מטעם אוניברסיטת תל־אביב (2006)
 

קישורים:

- "בין החמצה למיצוי: על עמליה כהנא־כרמון, מגדולות היוצרים בעברית" , מאת גלית חזן־רוקם, YNET

- "עם מותה של עמליה כהנא־כרמון, היא הצליחה לעצור את מכונות הדפוס של 'הארץ'", מאת אברהם בלבן, הארץ

- "הסופרת עמליה כהנא־כרמון נפטרה :'סיפורים מהיפים שנכתבו אי פעם בעברית'", מאת מערכת מעריב אונליין

- "הסופרת עמליה כהנא־כרמון נפטרה בגיל 93", מאת מערכת מאקו תרבות

- "הסוד ההופך חלש לגיבור", מאת תמר מרין, מקור ראשון

- ראיון של עמליה כהנא־כרמון עם יוסף אורן, NEWS1

- עמליה כהנא־כרמון במיזם "סופרים קוראים" של מרכז הספר והספריות בישראל

- פודקאסט על הספר "וירח בעמק איילון", כאן תרבות

- לקט שיחות מתכניות "כאן תרבות" לזכרה של עמליה כהנא־כרמון, כאן תרבות

- סביון ליברכט נפרדת מעמליה כהנא־כרמון, בתכנית "ספרים רבותיי, ספרים", גלי צה"ל

- מאמר על הספר "ליוויתי אותה בדרך לביתה" מאת נילי שרף־גולד

- מאמר על הספר "למעלה במונטיפר" מאת אפרים שמואלי

- מאמר על הספר "למעלה במונטיפר" מאת גבריאל מוקד

- מאמר על הספרים "בכפיפה אחת" ו"וירח בעמק איילון" מאת גיטה אבינור

- מאמר על הספר "וירח בעמק איילון" מאת ד"ר אביבה מהלו

- ביקורת על הספר "להיות אשה סופרת" מאת דפנה לוי

- ביקורת על הספר "להיות אשה סופרת" מאת עופרה עופר־אורן

- ביקורת על הספר "פגישה, חצי פגישה" מאת יובל אביבי

מידע נוסף:

- עמליה כהנא־כרמון בוויקיפדיה

- עמליה כהנא־כרמון בלקסיקון הספרות העברית החדשה

- עמליה כהנא־כרמון באתר הפלמ"ח

- עמליה כהנא־כרמון באתר מכון גנזים

הספרים של עמליה כהנא־כרמון:‏
(8 ספרים)

(פרוזה, רומן, נובלה)

תאריך עדכון אחרון: 21.7.2021

צילום תמונת פרופיל: מור אלנקוה