סופרת,
משוררת, עורכת
מידע כללי:
נולדה בשנת 1932 בלודג' שבפולין. בשנת 1939
עלתה לארץ ישראל עם הוריה ואחותה, והמשפחה השתקעה בתל־אביב. סיימה את בית
הספר "תיכון חדש" בתל־אביב והייתה פעילה בתנועת הנוער "השומר הצעיר". למדה
ספרות ולשון עברית באוניברסיטת תל־אביב. לאחר שירותה הצבאי הצטרפה לגרעין
של "השומר הצעיר" ועם חבריה לגרעין ייסדו את קיבוץ נחשון שהתגוררה בו עד
ליום מותה.
בשנת 1969 החלה לעבוד כעורכת ספרי ילדים
ונוער בהוצאת הספרים "ספריית פועלים". בשנת 1980 הצטרפה אליה עדנה קרמר והן
ערכו יחד ספרים.
כתבה ספרים רבים לילדים וגם שירה ופרוזה
למבוגרים. כתבה פזמונים רבים לילדים, רבים משיריה הולחנו, בין השאר שיר
הנושא לסדרה "רגע עם דודלי". כמו כן, עסקה גם בתרגום. זכתה פעמיים בפרס זאב
על ספרות ילדים, בפרס מפעל חיים, בפרס שר התרבות ובפרס היצירה לסופרים
עברים על עבודת עריכה.
נפטרה בשנת 2016 ונטמנה בבית העלמין בקיבוץ
נחשון.
תפקידים
נוספים:
-
ממייסדי קיבוץ נחשון
- חקלאית בקיבוץ
נחשון
- מורה בקיבוץ
נחשון
- מזכירה
במזכירות קיבוץ נחשון
- עורכת ספרי
ילדים בהוצאת הספרים "ספריית פועלים (החל משנת 1969)
- כותבת פזמונים
לילדים, בין השאר את שיר הנושא של הסדרה "רגע עם דודלי"
זכיות ופרסים:
-
פרס זאב לספרות ילדים על הספר "אני אוהב לצייר" (1972)
- עיטור אנדרסן על הספר "אני אוהב לצייר"
, מטעם נציגות
IBBY
בישראל (1972)
- פרס זאב לספרות
ילדים על מפעל
חיים (2005)
- פרס שר התרבות
- פרס היצירה
לסופרים עבריים על עבודת עריכה (2010)
קישורים:
-
"'היא דיברה לילדים בגובה העיניים': ילדיה של מירה מאיר נפרדים מאמא", מאת
אורה ערמוני, מיינט קיבוץ
-
"הסופרת מירה מאיר הלכה לעולמה", מאת מערכת
YNET
-
"סופרת הילדים מירה מאיר מתה בגיל 83", מאת גילי איזיקוביץ, הארץ
-
"מירה
מאיר - שפתחה את דלת ספרות הילדים לרבות ולרבים", מאת מערכת כתב העת
"הפנקס"
-
מירה מאיר במיזם "סופרים קוראים" של מרכז הספר והספריות בישראל
-
ראיון עם מירה מאיר בביתה, לרגל קבלת פרס זאב למפעל חיים לספרות ילדים
-
ביקורת על הספר "פעם היה ילד שלא רצה לישון לבד" מאת יעל צין
-
ביקורת על הספר "הצב של אורן" מאת יעל צין
-
ביקורת על הספר "שלולי" מאת יעל צין
-
ביקורת על הספר "שלולי" מאת אליאב ועליזה אלחרר
מידע נוסף:
-
מירה
מאיר בוויקיפדיה
-
מירה מאיר בלקסיקון הספרות העברית החדשה
|