ערך בהכנה

מידע כללי:

משוררת, מטפלת בהבעה ויצירה, ביבליותרפיסטית, מלווה תהליכים רגשיים ומנחת סדנאות כתיבה. בעלת תואר שני בביליותרפיה מטעם מאוניברסטית חיפה.

ארז מירנץ (נולד במאי 1980) הוא מחזאי וסופר עברי, שמחזותיו הוצגו, בין השאר, בתיאטרון צוותא, בתיאטרון הלאומי "הבימה"^[1] ובפסטיבל ישראל.^[2] חתן פרס "האמן כאן" ליצירה בנושא זכויות אדם.

מירנץ נולד וגדל ברמת גן, בן לאם ילידת בגדאד ולאב יליד ארץ ישראל ממוצא מזרח אירופי. סביו, אשר מירנץ, עלה מקוטנו (קוטנה) פולין ב-1935 ורוב משפחתו שנשארה בפולין נרצחה במחנה ההשמדה חלמנו.^[3]

בשנת 2004 סיים את לימודיו באוניברסיטת בר-אילן בחוגים לפילוסופיה כללית וספרות משווה, בין השאר השתתף במספר קורסים בתאוריה של התיאטרון.

ב-2006, בגיל 25, עלה מחזהו הקצר "שקמבה" - קומדיה על צעירה תל אביבית טבעונית ההופכת אט-אט לקניבלית. המחזה לא ביטא ביקורת על צמחונים או על אוכלי בשר אלא, כמאפיין צ'כובי, ביקורת על נפש האדם ויכולתה לנוע במהירות בין מצבי קיצון.

בהצגה שעלתה בצוותא, פרצו מריבות בין אוכלי הבשר לצמחוניים בקהל, מה שלדברי המחזאי: "הגשים את חזונו של ברכט, לעורר ויכוחים פוליטיים באמצע ההצגה".^[4]

מירנץ כתב טור סאטירי לאתר נענע10, טור שנחשב בשעתו פוגעני ולא תקין פוליטית,^[5] ביקורות תיאטרון לאתרים שונים^[6] ואף שידר תוכנית אקטואליה, הומור ותרבות בשם "על קצה הסקאלה" ברדיו סול ביחד עם מיקי וינשטיין.^[7] בנוסף השתתף בכתיבת סדרת מערכונים עם הקשרים ספרותיים והיסטוריים בשם "שעת נפש". מספר ממערכוני הסדרה עלו לרשת^[8] וחלקם שודרו ברדיו. בשנת 2016 עבר להתגורר בברלין וסיפוריו ומחזותיו תורגמו לשפה הגרמנית. באותה שנה הוענק לו פרס "האמן כאן" בידי תיאטרון קרוב מיסודו של ניקו ניתאי על יצירותיו "צמחים מטפסים" ו"תשלובת אבוטבול" העוסקות בזכויות אדם ועלו בפסטיבל "האזרח כאן". יחד עם הצייר דן אלון יצר את הנובלות הגרפיות "מונית הנפש"^[9][10] ו"אירו-באר". מירנץ הוא מפתח ז'אנר הדרמה-סופיה, עיבוד של ספרי פילוסופיה לבמה באמצעות דמות אלגוריות, הדרמה-סופיה הראשונה, "ביקורת התבונה" לפני הפילוסופיה של עמנואל קאנט, הוקראה בברלין בשנת 2023^[11]. ביחד עם אביב אריאל הקים מירנץ את להקת האינדי-פאנק, דיס-פאנק-שן.^[12][13]

יצירותיו של מירנץ מרבות לעסוק בפער בין הרציונלי והמדעי לבין המיסטי והרגשי ללא הכרעה ביניהם. מוטיב נוסף הוא מאבק היחיד מול החברה: בייחוד גורלם של אמנים ואינטלקטואלים מול ההמון והחיים בשולי החברה.

ניתן לזהות אצל מירנץ גם השפעות של מחזאים כגון יונסקו, ברכט, חנוך לוין ובקט לצד סופרים כמו בורחס, גראס, קונדרה, וונגוט,^[14] קלייסט וקפקא, כמו כן, מיזוג של מקורות יהודים, נוצרים, מוטיבים מהתרבות הפופולרית ואלמנטים השאובים מהרוק האלטרנטיבי.

בכתיבתו של מירנץ התייחסות רבה להיסטוריה העגומה של העם היהודי^[15] ורפרנסים רבים לשואה,^[16] ששיאם בהצגת היחיד "ריאקציה"^[17] העוסקת בעו"ד ישראלי, דור שלישי לשואה המנסה לפתוח בחיים חדשים בברלין שלאחר נפילת החומה - הצגה שהוגדרה על ידי אחד מהמבקרים כ-"טיפול בהלם".^[18]

כמו כן ניתן לראות ביצירתו התיאטרלית, ההגותית והספרותית, עיסוק בנושאים "קשים לעיכול" כגון מחלות, רוע מטאפיזי ושטני, כליאה, שיגעון ועוד. ועם זאת, גם בתחומים אלו חותר מירנץ ביצירתו להארה ואופטימיות כלשהי בקיום האנושי,^[19] לעיתים בהצלחה, לעיתים באירוניה מקאברית.^[20] לעיתים הוא חותם על יצירתיו בשם ארז מירנץ הי"ד, או אמהי"ד, ראשי תיבות של ארז מירנץ השם יקום דמו.

קישורים:

- מבעד למראה שבורה מאת רועי יפה, ידיעות תל אביב

- על המרכז הספרותי העברי בברלין מאת מתי שמואלוף, סלונט

- רי־אקציה מאת חגית בת־אליעזר, קורא בספרים מגזין ספרות

- ריאיון של ארז מירנץ על הספר "החיים הם הרע במיעוטו" בתוכנית הרדיו של מרסל מוסרי ברדיו ללא הפסקה 103fm

מידע נוסף:

- ארז מירנץ בוויקיפדיה

- ארץ מירנץ באתר מחזאי ישראל

הספרים של ארז מירנץ:‏
(4 ספרים)

ספרים שהשתתף בהם:‏
(6 ספרים)