סופרת,
עיתונאית, משוררת, מתרגמת
מידע כללי:
נולדה בפולין בשנת 1921. בשנת 1933 עלתה
המשפחה לארץ ישראל והתיישבה בשכונת פלורנטין בתל־אביב. הוריה עבדו כקבלני
בניין ובנו בתים בתל־אביב. בצבא שירתה ככתבת הצבאית הראשונה וליוותה לוחמים
בשדות הקרב.
לאחר הצבא עבדה ככתבת בעיתון "דבר", שלוש
שנים כעורכת בעיתון "דבר הפועלת" ו־25 שנים ככתבת בכירה בעיתון "מעריב"
(1985-1960). כעיתונאית המשיכה גם אחרי תפקידה הצבאי לנסוע לבדה לשטחים
כבושים ולראיין מנהיגים ערבים. במלחמת יום הכיפורים נסעה ככתבת צבאית מטעם
עיתון "דבר" לסקר את הטיפול בפצועים. הייתה עיתונאית חברתית מעורבת
ואכפתית. כתבה על עולים חדשים ומצוקותיהם ועל האוכלוסייה הערבית, ועזרה לכל
מי שביקש. הייתה אחת מכתבות האופנה הראשונות בארץ.
בשנת 1969 זכתה בפרס ז'בוטינסקי לעיתונות.
עם מרואייניה נמנו יצחק רבין, יצחק בשביס־זינגר, חנה רובינא וארתור
רובינשטיין.
את סיפוריה הראשונים כתבה לעיתון "דבר
לילדים". במהלך השנים הוציאה ארבעה ספרים וכתבה כ־1500 סיפורים קצרים
שהתפרסמו ב"מעריב" ,"דבר השבוע" ומוספים ספרותיים שונים בעיתונות. כתבה
שירים לזמרים שונים כמו בני אמדורסקי ואסתר עופרים, מקהלת צדיקוב, למחזמר
"צלילי המוזיקה" ותכניות ברשות השידור.
הייתה מעורבת בקהילת הספרות היידית: תרגמה
שירים מיידיש לעברית, טיפחה חוקרים ומורים של תרבות היידיש. טיפלה במשורר
הגדול של שפת היידיש, אברהם סוצקובר, שהקים את קרן לרנר שהעניקה מלגות
ופרסים לעידוד המחקר על שפת היידיש ותמיכה בתיאטרון היידיש וספרים וסרטים
ביידיש. היא ניהלה את הקרן עד לסגירתה בשנת 2011.
היות שבחייה דאגה לטפח כותבים מתחילים
ויוצרים צעירים, נוסדה לאחר מותה תחרות הסיפור הקצר על שמה בייסוד הוצאת
כנרת, זמורה, דביר, מכון הקשרים, המחלקה לספרות עברית באוניברסיטת
בן־גוריון. הזוכים בתחרות זוכים במלגת כתיבה יוקרתית ובפרסים כספיים. בתה
תלמה אליגון־רוז היא סופרת, משוררת ופזמונאית.
נפטרה בשנת 2012 בגיל 91, ונטמנה בבית
העלמין טרומפלדור בתל־אביב.
תפקידים:
-
כתבת בעיתון
"דבר"
- עורכת בעיתון "דבר הפועלת" (במשך 3 שנים)
- כתבת בכירה בעיתון "מעריב" (1985-1960)
- מתרגמת שירים מיידיש לעברית
- יו"ר קרן לרנר לקידום תרבות היידיש בתחום המחקר
והספרות
זכיות ופרסים:
- פרס ז'בוטינסקי
לעיתונות (1969)
קישורים:
-
"העיתונאית עפרה אליגון הלכה לעולמה", מאת מערכת
YNET
-
"העיתונאית
עפרה אליגון הלכה לעולמה", מאת דוד אברהם, וואלה
-
"נפטרה הסופרת והעיתונאית עפרה אליגון" מאת כרמית ספיר ויץ,
NRG
-
"הסופרת עפרה אליגון מתה בגיל 91", מאת מיה סלע, הארץ
-
"על
עפרה אליגון: להרדים בזמר נוגה", מאת רחל מיכאלי, דוקורייטינג
-
סרטון תמונות מחייה של עפרה אליגון
-
ביקורת על הספר "כשאמא ואבא היו ילדים" מאת ד"ר ארנה גולן
-
ביקורת על הספר "כשאמא ואבא היו ילדים" מאת יהודה אטלס
-
ביקורת על הספר "כשאמא ואבא היו ילדים" מאת טלי בשוראי־יצקוביץ
-
ביקורת על הספר "להוציא צליל מן החיים" מאת אריה יאס
מידע נוסף:
-
עפרה
אליגון בוויקיפדיה
-
עפרה אליגון בלקסיקון הספרות העברית החדשה
-
האתר של עפרה
אליגון
-
אתר ההנצחה
לעפרה אליגון
|