צייר,
פסל, מתרגם, סופר
מידע כללי:
נולד בשנת 1923 בוורשה, פולין בבית דתי
ודל־אמצעים. בגיל ארבע התייתם מאביו והמשפחה בת שישה ילדים עברה לגור
בצפיפות בבית קטן עם הסבים והסבות. לאחר שלוש שנים הוחלט לשלוח אותו לבית
היתומים היהודי של יאנוש קורצ'אק, שם שהה במשך שבע שנים (1937-1930)
ובסיומן חזר לבית משפחתו לעזור בפרנסת המשפחה.
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה ב־1939 וכניסתם
של הכוחות הנאציים לפולין החליט יצחק לברוח עם חבר לרוסיה ולהצטרף לצבא
הרוסי. הוא עצר אצל יאנוש קורצ'אק, קיבל את ברכתו ומעט דמי כיס למסע. הוא
עבר תחילה כפליט חסר כול ברחבי רוסיה, עבד ככורה פחם, נדד לטאשקנט, שם
התגייס לצבא האדום והוצב באחד מגדודי הפרשים בצבא. לאחר פירוק הגדוד נשלח
לעבוד בבית חרושת חיוני עד תום המלחמה. בתום המלחמה חזר לוורשה וגילה כי כל
משפחתו נרצחה בידי הנאצים וגם יאנוש קורצ'אק ושאר היתומים הובלו אל מותם
במחנה ההשמדה טרבלינקה.
בשנת 1947 הצטרף לאוניית מעפילים שהפליגה
לארץ ישראל, אך האונייה נעצרה בדרך בידי הכוחות הבריטיים והמעפילים נשלחו
למחנות מעצר בקפריסין. בלפר שהה שם כשנתיים ובמהלכן למד רישום ופיסול אצל
הפסל זאב בן־צבי ועבד כצייר במחנות החורף. לאחר שחרור המחנות ב־1948 עלה
בלפר מיָּדית לארץ וגויס לצבא.
בגיל 42 השלים את לימודיו האקדמיים במכון
אבני לציור ופיסול, למד שנתיים נוספות לימודי אמנות והתקבל כחבר באגודת
הציירים והפסלים. בשנת 1976 הצטרף לסגל ההוראה כמרצה לציור ואמנות
באוניברסיטה העממית בתל־אביב, שם לימד עד שנת 2007.
עבד בעיריית תל־אביב בתפקידים מספר, האחרון
בהם: יועץ אמנותי בעיריית תל־אביב. יזם חוגי ציור לעובדי העירייה ובני
משפחותיהם.
בגיל שישים יצא לגמלאות והקדיש את כל כולו
לאמנות ולפעילות הנצחה התנדבותית המשלבת אמנות, חינוך למורשתו של יאנוש
קורצ'אק ועדות חיה לזוועות שעבר העם היהודי בשואה.
בשנת 2014 הוציא את הספר האוטוביוגרפי "בית
לבן בעיר אפורה" וב־2015 הוציא ספר המספר את סיפורו של יאנוש קורצ'אק. כמו
כן, תרגם מספריו של קורצ'אק לעברית, אייר אותם ופרסם אותם בהוצאת הספרים
"ינוקא" עם שותפתו מיכל בן־גל.
נפטר בשיבה טובה ושְׂבע ימים בשנת 2021
והוא בן 98.
תפקידים נוספים:
- כורה פחם בהרי
אורל (1939–1941)
- עובד בבית חרושת
- צייר במחנות
החורף בקפריסין
- מורה לציור
ואמנות בחוגים של עיריית תל־אביב
- מקים ויוזם חוגי
ציור לעובדי עיריית תל־אביב
ובני משפחותיהם
- יועץ אמנותי
בעיריית תל־אביב
- מורה ומרצה
לציור ואמנות באוניברסיטה העממית בתל־אביב
(1976–2007)
- מרצה בבתי ספר
יסודיים ותיכוניים במסגרת הנצחת יום השואה ומשנתו של יאנוש קורצ'אק
קישורים:
-
"אחרון יתומי יאנוש קורצ'אק הלך לעולמו בגיל 98", מאת איתמר אייכנר,
YNET
-
"נפטר אחרון
החניכים של קורצ'אק, מאת אורן דגן, דבר
-
"הניצול האחרון מבית היתומים של קורצ'אק", מאת דלית מור, מעלהנט
-
"יצחק בלפר: זכרונות מיאנוש קורצ'אק", אתר יד ושם
-
"זכרונות מיאנוש קורצ'אק: סל תרבות עם יצחק בלפר" מאת תמר פרלשטיין, מקור
ראשון
-
"גלריית האמנות של המורים", מאת יעל אפרתי
-
"סיפורו של יאנוש קורצ'אק מאת חניכו יצחק בלפר", רדיו מהות החיים
-
ראיון לכבוד יום השואה הבינלאומי עם יצחק בלפר בסטודיו שוקי קוק,
I24NEWS
-
ראיון של יצחק בלפר עם שרה מיה, במסגרת אקדמיה ברשת, משרד החינוך
-
ניצול השואה יצחק בלפר מספר על בית היתומים של יאנוש קורצ'אק בתכנית
"פרפרים בגטו", ערוץ
KIDZ
-
יצחק בלפר בראיון בתכנית "ערב חדש", כאן חינוכית
-
עדות של יצחק בלפר על יאנוש קורצ'אק, יד ושם
-
ניצול השואה יצחק בלפר מציג תערוכה בכנסת, ערוץ הכנסת
-
פתיחת התערוכה של יצחק בלפר "מחווה ליאנוש קורצ'אק" והשקת ספר אמן
-
ביקורת על הספר "האיש שידע לאהוב ילדים" מאת נוריתה
-
ביקורת על הספר "האיש שידע לאהוב ילדים" מאת אביגיל פולק־כהן
-
ביקורת על הספר "האיש שידע לאהוב ילדים" מאת כרמית בר־גיל
מידע נוסף:
-
האתר של יצחק בלפר
-
דף הפייסבוק של יצחק בלפר
|