מורה, מלחין, פייטן ומשורר

מידע כללי:

נולד בשנת 1903 בזאווייא במרוקו. נחשב לגדול הפייטנים־חזנים של החזנות המרוקאית המסורתית במאה ה־20.

בילדותו התייתם מהוריו וגדל במשפחות זרות. בילדותו למד בתלמוד תורה ובהמשך עבר למרקש ללימודי המשך של תלמוד ופסוקים בישיבתו של הרב אברהם אביטבול. כשהיה בן 16 עבר לקזבלנקה להמשך לימודיו התורניים. למד פיוט ושירה אצל הפייטן רבי חיים עטר ובנוסף למד גם מוזיקה ערבית ואנדלוסית. בשל מאורעות הצבא הצרפתי בקזבלנקה עבר לעיר סטאט ולאחר סיומן חזר לקזבלנקה.

ב־1923 החל ללמד כמורה לעברית ודקדוק בבתי ספר של מוסדות אם הבנים בעיר ונחשב למומחה בתחום. השתתף בייסוד חברה להפצת עברית ומסורת יהודית בשם "מגן דוד", ושימש כמזכירה. לקח חלק במועדונים לעברית שפעלו בקזבלנקה, כדוגמת מועדון "חובבי השפה", שייסד חיים נחמני, שבו לימד ופייט מדי שבת. ערך והגיה ספרים בעברית, בהם קובץ החיבורים והשירים של המלומד חיים סוסיא, שערך עם הרב דוד שושנה.

במקביל לעבודתו כמורה החל לשמש חזן ופייטן בקזבלנקה, ופעל למיסוד שירת הבקשות בשבתות. הקים מקהלות נערים, אותם לימד לאחר שעות הלימודים, וליוו אותו בפיוטים. העביר חוגים לפיוט גם עבור מבוגרים. הופיע בכנסים, באירועים ובהילולות ושמו התפרסם בכל רחבי מרוקו בקרב יהודים וערבים כאחד.

הוא לקח תפקיד מרכזי ביצירת אתוס חדש לקהילה היהודית במרוקו, בין היתר על ידי יצירת תשובת נגד לתרבות הלא־יהודית בדמות כתיבת פיוטים והלבשתם על לחנים פופולריים. בכך הצליח למשוך את הדור הצעיר אל בית הכנסת.

לאחר פטירתו של בנו אבשלום בגיל 13 בלבד הגביל את עצמו והפסיק להופיע באירועים עם תזמורת, סירב להצטלם או להקליט את ביצועיו הקוליים או לקבץ את שיריו בספר. בצעירותו סבל מליקוי באחת מעיניו, ובהיותו בגיל 40 איבד את מאור עיניו וראה בכך אות משמיים. כתוצאה מכך החמיר את ההגבלות שקיבל על עצמו לאחר פטירת בנו.

ב־1965 עלה לארץ והתיישב בקריית ים. עלייתו זו התקבלה כעלייתו של המשיח התרבותי בקרב יוצאי מרוקו. בשנותיו הראשונות נדד בין יוצאי מרוקו בכל רחבי הארץ ועודדם בשירתו וכך תרם להחייאת תרבות הפיוט בישראל. עלה בלבוש שזוהה עמו, זללאבה לבנה המסורתית ומשקפיים שהסתירו את עיוורונו. הגעתו לארץ עוררה חיים ותקווה בקרב יוצאי העדה שחשו בתחושת הקיפוח, גם זו התרבותית.

שנותיו בארץ היו שנים קשות כלכלית עבורו בשל חוסר עבודה קבועה בשל מצבו הבריאותי.

במהלך השנים חיבר מאות פיוטים בעברית ובערבים ולעיתים שילב בפיוטיו בין שתי השפות. נהג לחבר פיוטים ללחנים ערביים וקיבל השראה גם מפיוטים סלוניקאים, מוזיקה אלג'יראית, תוניסאית, הקולנוע המצרי ושירת הלאדינו. רוב שיריו ופיוטיו עוסקים בגלות ובגאולה, שירי כמיהה לירושלים וארץ ישראל, שירי שבח ומוסר ושירים לחגי ומועדי ישראל. כתב קינות וביניהן קינה על רעידת האדמה שהתרחשה ב־1960 באגאדיר. כמו כן כתב שירי הלל לניצחונה של ישראל במלחמת העצמאות ושירים הקוראים לשלום בין עם ישראל לאויביו. במלחמת ששת הימים כתב שירים שעסקו במלחמה. בעת שהתגורר במרוקו נחשף דרך תלמידו הפייטן צבי (מכלוף) תורג'מן לשיר באב אל וואד שכתב המשורר חיים גורי. רבי דוד בוזגלו החליט לכתוב מילים חדשות לפזמון ובהן נוכחות הבורא. המילים החדשות הולבשו על הלחן המקורי והשיר נקרא "בינו נא מורדים" וקרא להשכנת שלום ובו קריאה לפיה מוכן הבורא למחוק את שמו עבור שלום.

היה נשוי לשתי נשים וניהל חיים נפרדים במהלך כל השבוע. היה נפגש עם אשתו השנייה עיישה בוזגלו מדי ערב לשמוע את הזמרת אום כולתום.

ב־1975 הלך לעולמו ונקבר בבית הקברות צור שלום בקריית ביאליק. עוד בחייו הפכה דמותו לאגדה בקרב יהודי מרוקו ועם מותו אחז רגש של יתמות בחובבי הפיוט. במהלך השנים העמיד תלמידים ופייטנים רבים. בנו הוא הפרופסור מאיר בוזגלו.

ב־1991 נקרא רחוב על שמו בקריית ים במעמד שר השיכון דאז דוד לוי. ערים נוספות בהן שמו הונצח ברחובות הן ירוחם, אשקלון, שדרות, חדרה, אשדוד ואופקים.

שירים נכתבו לזכרו והוקדו לו בהם שירים של המשורר ארז ביטון וד"ר אלמוג בהר.

ב־2009 שודר הסרט "לחיות מחדש" בבימויו של חיים בוזגלו המספר את סיפור עליית יהודי מרוקו לארץ ודמותו של רבי דוד בוזגלו הוצגה על ידי השחקן יצחק בן־דוד.

ב־2015 שודר סרט תיעודי אודותיו בשם "שיר ידידות, רבי דוד בוזגלו" בבימויו של רפאל בלולו ובהפקת יאיר קידר במסגרת סדרת העברים העוסקת במשוררים וסופרים עבריים במאה ה־20. הסדרה שודרה בתאגיד השידור הציבורי בערוץ כאן 11. הוא הוקרן במסגרת דוקואביב 2015 בפסטיבל דרום ובכל רחבי הארץ.

קישורים:

- פייטן ומשורר: מפעל חייו של רבי דוד בוזגלו זוכה סוף סוף להכרה מאת עמיחי חסון, הארץ, בית אבי חי

- סיפורו של גדול משוררי יהדות מרוקו ופייטניה במאה ה־20 מאת דוד גדג', הארץ

- סינמה סלון: שירת חייו של הפייטן רבי דוד בוזגלו מאת מערכת מקור ראשון, מקור ראשון

- זוכרים את דוד בוזגלו מאת שוש גבאי, Ynet ספרים

- מיהו הרד"ב? סיפור חייו של רבי דוד בוזגלו בסרט "שיר ידידות" מאת חן בוקר, אשדוד נט

- קראו לכם שלום מאת נריה רפאל־כנפו, מקור ראשון

- אבי לא רצה שאלמד מוזיקה. אבל פעם אחת הוא לא התאפק מאת מאיר בוזגלו, העוקץ

- שיר ידידות - רבי דוד בוזגלו: אני הוא זיכרונכם מאת שושנה גבאי, העוקץ

- על רבי דוד בוזגלו, לרגל סרט של רפאל בלולו בראיון לעמיחי חסון מאת אלמוג בהר

- כך הגיע השיר "באב אל וואד" לפייטן במרוקו, נהפך לפיוט ועלה ארצה מאת זהר אלמקייס, בית אבי חי

- שיר ידידות - רבי דוד בוזגלו, העברים, כאן 11 - תאגיד השידור הציבורי

- תלמידים וחברים שרים ומספרים על רבי דוד בוזגלו - יום עיון הפיוט כצוהר תרבותי, האוניברסיטה העברית בירושלים

- עשרים שנה אחרי - רבי דוד בוזגלו בתרבות הישראלית, בית הקונפדרציה, פסטיבל העוד

- הבבא ברוך אבוחצירא על רבי דוד בוזגלו

- רבי שלום משאש על רבי דוד בוזגלו

- המפגש בין המשורר חיים גורי לבין מאיר בוזגלו בנו של רבי דוד בוזגלו

- לחיות מחדש פרק א' - רבי דוד בוזגלו

מידע נוסף:

- רבי דוד בוזגלו בוויקיפדיה

- רבי דוד בוזגלו באתר הספרייה הלאומית

- רבי דוד בוזגלו באתר קהילות שרות

- רבי דוד בוזגלו באתר המרכז העולמי למורשת יהודי צפון אפריקה

הספרים של רבי דוד בוזגלו:‏
(1 ספרים)

ספרים שהשתתף בהם:‏
(3 ספרים)

(שירה, פיוט)

תאריך עדכון אחרון: 26.9.2023