משוררת, מורה, עורכת, מבקרת ספרים
מידע כללי:
נולדה בשנת 1947 במחנה עקורים ציילסהיים בגרמניה
לזוג ניצולי שואה. אביה, שהיה רופא פרטיזן, ציוני נלהב פעל רבות למען
העלייה לארץ וב־1948 עלתה המשפחה לישראל. התגוררו תחילה במעברה בבנימינה,
ולאחר מכן בלוד. למדה ספרות עברית, היסטוריה וחינוך באוניברסיטה העברית
בירושלים, ואמנות באוניברסיטת תל־אביב. התגוררה ברובע היהודי בעיר העתיקה
בירושלים ועסקה בהוראה, עריכה וביקורות ספרים – מתחום השואה בעיקר.
בשיריה שילבה בין מורשת העבר והשואה לבין ההווה הישראלי, בין תחושות
געגועים ואובדן לבין מציאות יציבה. ליוותה את כתב העת 'משיב הרוח' מיום
הקמתו ובגיליונותיו פורסמו רבים משיריה. עברה הליך של חזרה בתשובה, ושינתה
את שמה לתניא חודשים אחדים לפני מותה.
נפטרה ב־2014 לאחר מאבק במחלה קשה ונקברה בהר המנוחות.
לאחר מותה ב־2015 יצא לאור האלבום "קערות
של אהבה" ובו הזמרת ליאת יצחקי ביצעה את שיריה של טניה בלחנים מקוריים.
באותה שנה יצא המופע "קערות של אהבה" על חייה ושירתה, ובה כיכבה בתה של
הדר, השחקנית מיכל הדר־פרץ.
תפקידים בעבר ובהווה:
-
מורה
-
עורכת
- מבקרת
ספרים מתחום השואה
קישורים:
-
ביקורת על הספר "חלק" מאת אסתר ויתקון
-
ביקורת על הספר "בשיר מעלות חרוך" מאת דורית ישראל
-
טניה הדר "בודדה במועדה בשירה העברית" מאת הרצל ובלפור חקק
-
"שירת חייה: הבת של טניה הדר מתאבלת על הבמה" מאת טלי פרקש,
YNET
-
"קערות של אהבה - ראיון עם ליאת יצחקי" מאת משה צ'יטיאת
מידע נוסף:
-
טניה
הדר בוויקיפדיה
-
טניה הדר בלקסיקון הספרות העברית החדשה
|